מות הקפיטליזם?? (קיים גם כפרק פודקאסט)

אולי הכותרת מעט מלחיצה, אבל אנחנו הולכים לדבר על נקודת מבט שונה, נקודת מבט שתרחיב אופקים ותעלה שאלות להמשך.

לפני שנסביר למה הכוונה במות הקפטיליזם בואו נדבר על כמה דברים:

1. מזה קפיטליזם בכלל
2. איך היתה ההתנהלות הכלכלית של המדינות מאז המשבר של 2008
3. נדבר על קריסת הבנק סיליקון ואלי ונסביר מה הקטע הזה עם תשואות האג"ח
4. ואיך לעזאזל זה מה שיוביל אולי לשינוי בגישה הכלכלית הנהוגה כיום

אז בואו נתחיל: מזה קפיטליזם בכלל?

טוב ששאלתם, אם ניקח את הסקאלה שלנו, נראה בקיצון אחד שלה קפיטליזם טהור ובצד השני של הסקאלה נראה סוציאליזם טהור. קפיטליזם טהור זה מצב שהכל נקבע על ידי כוחות השוק ללא התערבות ממשלתית, המחירים בשוק נקבעים על ידי ביקוש והיצע, שעות העבודה נקבעים על פי הדרישה של היצרנים, שכר העבודה נקבע בהתאם לביקוש לעובדים ולמיומנות שלהם כלומר השוק מתנהל ללא שום התערבות חיצונית של הממשלה, תרצה בריאות או חינוך תממן לבד המדינה לא מתערבת אולם גם לא גובה הרבה מיסים כי היא לא מספקת שירותים, זה המצב הקיצון, הוא כמובן מלא בבעיות כמו כל דבר קיצוני שהוא. נדבר על הבעיות בהמשך.

בצד הקיצוני השני יש לנו את הסוציאליזם, שהוא מתאר לנו מצב שהכל מנוהל על ידי המדינה, או מתכנן מרכזי, המתכנן קובע כמה יעלה לנו סוודר, כמה שעות מותר לעבוד ביום מה העלות של חומרי הגלם, המדינה מספקת לנו את העבודה, אין שום בעלות פרטית הכל שייך למדינה והיא מקצה את זה שווה בשווה בין כולם, המדינה מספקת את כל השירותים שהאדם צריך מהעריסה ועד לקבר, לימודים בריאות וכו. גם זה כמו כל מצב קיצון הרסני ומסוכן.

כל מדינה מערבית כיום נמצאת איפה שהוא על הסקאלה הזו, יש כאלה שהם יותר קרובים לסוציאליזם הטהור כמו המדינות הסקנדיביות ויש כאלה שקרובות יותר לקפיטליזם הטהור כמו ארה"ב.

הסיבה שקפיטליזם טהור לא יכול להתקיים היא כי הוא דבר הרסני, כדי ששוק קפיטלסטי יעבוד כראוי, הממשללה חייבת להתוות חוקים, חוקי המשחק הכלכלי, אחרת חברות גדולות לא יפסיקו לרכוש או להשתלט על המתחרים שלהם וכך ייווצרו מונופולים, העובדים יהיו מנוצלים ללא שום הגנות סוציאליות הקבועות בחוק, יווצרו פערים חברתיים וכלכליים משמעותיים של עשירים מופלגים לעוני מחפיר. לכן חייבים התערבות כלשהי, הממשלה חייבת לקבוע גבולות גזרה, מה מותר מה אסור כדי שלא יהיה דריסה כזו של החברות הגדולות.

ואכן כך זה מתנהל, הדבר היפה בכלכלה קפיטליסטית היא שהיא יודעת לאזן את עצמה בסוף – כן גם באיתות משבר הממשלה צריכה לעזור ולחלץ אבל גם פה חייב שיהיה גבולות.

חברים משבר כלכלי זה דבר נורא, ושאני אומר משבר זה לא עוד האטה או מיתון שהסברנו את ההבדלים ביניהם בפרקים הקודמים, משבר זה משהו גדול ועוצמתי שמפיל איתו סקטורים שלמים מטה.

משבר זה דבר לא טוב…. בטווח הקצר… בטווח הארוך זה דבר מבורך, כמו בטבע, שיש עץ חולה או מת ואז מגיע שריפה היא רק עושה טוב, בטווח הקצר אסון היער נשרף, אבל מיד לאחר מכן יש מקום לצמיחה מחודשת של עצים חדשים וחזקים יותר במקומות שבהם עמדו עצים חולים או מתים שסתם תפסו מקום ומשאבים יקרים.

 כך גם בכלכלה כשיש משבר, הרבה משאבים מתפנים, כל החברות החולות יתפנו מהעולם ובמקומם ישרדו ויקומו חברות חדשות ובריאות יותר, על חשבון אותם משאבים שיתפנו כרגע.

כדי למנוע את המשבר הבא

אפשר להציב הגנות מבעוד מועד כדי שלא נגיע שוב למצב הזה, ללמוד על מה שקרה להסיק מזה לבאות.

והינה היום, על פניו אנחנו מדברים על כך שאנחנו שוק קפטיליסטי שוק חופשי, אולם מאז הקורונה, או אפילו מאז המשבר של 2008 אנחנו עדים לתופעה שלא היתה כמותה בהיסטוריה הכלכלית, התערבות מאסיבית של הממשלות רק כדי לשמור שלא יהיה משבר בקדנציה שלהם.

ב2008 זה היה סיוע של 800 – 900 מליון דולר , זה היה פורץ גבולות לא היו ממדי סיוע כאלה בעבר.

מאז הקורונה התקרבנו לסיוע בלתי נתפס של קרוב ל 10 טרליון דולר, רק בארה"ב.

אתם קולטים, מה לא עושים כדי למנוע משבר שכבר מת לצאת…. אני מרגיש שכל הסיועים וההזרמות האלה הם רק פלסטר והם לא באמת מרפאים את הכלכלה החולה כיום.

אוקי אז בואו נחזור רגע לימים שהיתה ריבית אפסית והדפסות כספים בלתי נגמרות, הובילה אותנו למצב שנקרא מלכודת נזילות, זה מצב שלא משנה כמה כסף תדפיס זה לא ישפר את הכלכלה אלא רק יגרום לאינפלציה. וכדי לרסן אינפלציה צריך להעלות ריבית כדי לצנן את השווקים, מזמין אותכם לשמוע את ההרצאה שלי על קורונה לאן שהוצאתי אותה בשנת 2020, ותיארתי את מה שיקרה ובעצם קורה היום.

ואז אתם יודעים מה קורה כשמעלים ריבית, דיברנו על כך בהרחבה בפרקים 16-17.

עכשיו בוא נדבר על מה שראינו בשבועות האחרונים, הגענו שוב לתחילת תהליך של משבר בענף הבנקאות ותחילתו היה בקריסת הבנק סיליקון ואלי שהוביל לריצה אל הבנק … ריצה אל הבנק זה מושג שמתאר בהלה ופאניקה שגורם לאנשים לבוא לבנק למשוך את כספם, עכשיו כפי שידוע לכם בבנק אין כל הכסף הדרוש, זה נובע מיחס הנזילות, מזה אומר שעל כל שקל שמופקד בבנק הבנק צריך לשמור רק 0.1 ₪ תלוי ביחס הרזרבה, בכספות שלו, והיתר פשוט מלווה, זה לא היה המקרה בבנק עצמו אלא טעות בהשקעות שלו.

כפי שאתם זוכרים, היה תקופה של הזרמות כספים בקורונה, ולכן לסטרט אפים היה קל לגייס הון גם אם הם היו מפסידים, עדיין הצליחו בקלות לגייס הון ואת הכסף הזה הפקידו בבנק הזה, הבנק סיליקון ואלי הוא בנק שמיועד לסטרטאפים וחברות הייטק.

 הבנק לא העניק הרבה הלוואות אז מה שהוא כן עשה עם הכסף זה רכש אג"חים ממשלתיים – אמריקאים, אג"ח זה למעשה מאין הלוואה שאתה נותן למדינה, בידיעה שבכל תקופה תקבל קופון מסויים כלומר ריבית ובסוף התקופה את הערך הנקוב של של האג"ח, כעת איך נמדד התשואה על האג"ח? טוב ששאלתם

לצורך פשטות נניח שהאג"ח לא משלם ריבית אלא רק קרן, זה נקרא אג"ח אפס קופון או מק"מ – מלווה קצר מועד, עד לשנה.

נניח שערך הנקוב שלו הוא 100 כלומר תקבל בעוד שנה 100 ₪ היום הוא נסחר בשוק ב 98 ₪ כלומר התשואה שלך לעל ההשקעה תהיה קצת יותר מ- 2% .מה עשינו לקחנו את ה 2 ₪ רווח, איך הגעתי ל2 ₪? קנינו ב98 ונקבל 100 בעוד שנה הרווח 2 ₪ לחלק לסכום ההשקעה שלנו 98 וזה האחוז תשואה, וכעת כשהריבית עולה זה משפיע באופן ישיר על שוק האג"ח  איך? אם כעת הריבית עולה, זה אומר שעכשיו בבנק ייתנו לי על נכס חסר סיכון פתאום 6% אחוז לשנה, אז אוטומטית אנשים יוציאו את כספיהם משוק האג"ח ויעבירו לבנקים או לאפיקי השקעה אחרים, מה שיוביל לירידה במחיר האג"ח ולעליית התשואה על האג"ח… הבנתם?

 אוקי אני אסביר, בשונה ממניות כשהמחיר עולה אז גם התשואה על ההשקעה במניה עולה, ולהפך הרי שבאג"ח יש קשר הפוך בין מחיר לתשואה, כשהמחיר יורד התשואה עולה, תחשבו אותו אג"ח כעת נסחר ב 90 ₪ אך עדיין בסוף התקופה אתה תקבל 100, כלומר התשואה שלך תהיה 10 ₪ רווח לחלק ל 90 ₪ שהשקעתה…ואם קנית את האג"ח שהוא היה במחיר של 98 והיום הוא שווה 90 הרי שהפסדת 8 ₪ על הנייר כל עוד לא מימשת, אם לא תממש תקבל בסוף התקופה 100, וזה אגב מה שהבנק תיכנן לעשות להחזיק את האג"ח עד לסוף תקופת חייו ולקבל את הקרן בגינו.

תוכניות לחוד ומציאות לחוד.

מה שקרה הוא שבעקבות העלאות הריבית והחששות ההולכות וגוברות מהאטה או משבר היה קשה מאוד לחברות סטארט אפ לגייס הון דבר שהוביל לפחות הפקדות של חברות סטארט אפ עקב הירידה בגיוסי ההון, ומהצד השני ההאטה שנוצרה הקטינה את ההכנסות שלהם דבר שהוביל לריבוי משיכות מהפקדונות.

המצב הזה הוביל את הבנק לחוסר בנזילות, בכסף, מה שהוביל אותו לממש את האג"חים שהוא החזיק, וכמו שאתם יודעים הוא קנה את האגחים האלה שהם היו ממש יקרים וכעת שהוא מימש אותם אז כבר היה לו הפסד של כמה מליארדי דולרים, בנוסף הבנק יצא לגייס הון בצורה של הנפקת מניות בהנחה משמעותית ממחיר השוק, 2 הדברים הללו הביאו לחשדנות מצד המשקיעים והמפקדים שבבת אחת ביקשו למשוך את כספם והביעו חוסר אמון במערכת מה שהוביל לסגירה מהירה של הבנק והתערבות ממשלתית.

כעת אתם בטח שואלים, מה אבל איך לא ראו את זה במאזן הבנק שהם בהפסדים נוראים בגין האג"חים, שוב טוב ששאלתם, לפי תקני החשבונאות ניתן לסווג אג"ח ל 3 מצבים בהתאם לאסטרטגיה של החברה. אם אתה מחזיק את האג"ח נטו למסחר כלומר אתה מתכוון לקנות ולמכור כל הזמן אז אתה תציג אותו לפי שווי הוגן בשוק כך שאם יש לך הפסד על הנייר זה יבוא לידי ביטוי בדוחות שלך.

גם אם אתה מחזיק אותו לטווח זמן ארוך יותר אך  החברה המחזיקה יודעת שהיא תמכור אותו לפני מועד הפדיון של האג"ח הוא יוצג לפי שווי הוגן.

והמצב השלישי, שכל הבנקים עבדו לפי השיטה הזו, הם מחזיקים את האג"חים עד לפדיון, ואם זה מה שהחברה צופה אז זה יוצג לפי ערכו הנוכחי של האג"ח כלומר היוון תזרימי המזומנים, ללא קשר למחיר השוק.

לכן לא ראו את ההפסד הזה במאזני הבנק.

לענינו. הבנק קרס, בהתחלה הרשויות התמהמהו, לעזור , לא לעזור? רוב הפקדונות לא מבוטחים בכלל, וברגע של ההתמהות בנק נוסף קרס ועוד בנק החל להתנדנד ואז שוב הגיע הממשל והרגיע את הרוחות אל תתדאגו אנחנו פה, נזרים מה שצריך כדי שהבנקים לא יקרסו.. מאיזה כסף אתם שואלים? עוד הדפסה של כסף? עוד גיוס חוב על ידי הנפקת אג"ח, זה לא משנה, בסוף בסוף זה מהכסף של משלמי המיסים. אתם מבינים את האבסורד הבנק שגה טעות אסטרטגית איומה, ומי משלם על זה… נכון אנחנו…

אגב בבנקים באירופה אנחנו חווים כעת את אותו הדבר. הבנק השוויצרי הגדול ביותר שם מצאו שחיתויות והרבה רקבון שהיה בהתנהלות של הבנק… משבר אמון שלנו בבנקים כבר אמרנו?

לעניננו קורונה הדפסות וסיוע בלתי פוסקים, מכאן הגענו לאינפלציה שלא מצליחים להשתלט עליה,

קריסת בנקים שגם אותם מגינים עליהם על ידי הזרמה נוספת של כסף שיוביל להמשך עליה באינפלציה שתוביל להעלאה בריבית שתוביל לסקטורים אחרים לקרוס.

 עכשיו מאתם מבינים מה קורה, תדמיינו אדם על סירה רעועה שכשיש חור הוא סוגר עם יד אחת, ואז יש עוד חור אז עם היד השניה, ואז עוד חור עם הרגל לאחר מכן עם הגוף וכך הלאה, עד שכבר הוא לא יוכל לחלץ את הסירה מטביעה…

השאלה היא מה החוקים כעת? רגע אם אני מספיק גדול וחשוב אזז כוחות השוק לא רלוונטים אלי? המדינה תחלץ אותי? גם אם ההחלטות העיסקיות שלי כאלה כושלות? אז רגע זה לא קפטיליזם. איפה זה התפוצץ?

אני אגיד לכם איפה אני חושב שזה יתפוצץ ולא יוכלו יותר לעזור, כשגוף גדול קורס כמו בנק יחלצו אותו גם במחיר של עוד אינפלציה והעלאת ריבית, אך אם זה אנחנו האנשים הפשוטים שלא נוכל כבר לעמוד בהחזרי המשכנתא שפשוט הולכים וגדלים כל חודש, ותוסיפו לזה קיטון בהכנסות והרי לכם מתכון ברור לקריסה שאני מבטיח לכם שלא תקבלו שום סיוע, ברגע שהמכה תבוא מהעם, שכבר לא יוכלו להחזיר את ההלוואות שלהם, מה שיוביל לקריסת הגופים המלווים כאן אני חושב שאף אחד לא יעזור.

כאן תקום ההפיכה שתקרא לשנות את הגישה הכלכלית הנהוגה היום.

אגב תמיד אומרים שהכלכלה היא נגזרת של ההתנהגות שלנו, הכלכלה היא נגזרת של צורת הממשל. חשבתם על זה שגם הדמוקרטיה קצת מעורערת, תראו מה קורא בהרבה מדינות, הפגנות נגד ממשל, בחירות לעיתים תכופות, חוסר אמון מוחלט של הציבור בשליחי הציבור שלהם, כמו גם במערכת הבנקאית…

הפרק הזה יכול להקרא גם מות הדמוקרטיה, אולי זה הכי נוח, חברה עזבו פוליטיקה, אני לא מדבר על הרפורמות שקורות היום… אבל תראו את הפילוג תראו את החוסר הסכמה המוחלט בגישה המדינית, זה גם משתקף בגישה הכלכלית. כמו שהדמוקרטיה היא רק המלצה, כן הרוב בחר ימין אבל היתר לא מסכימים… זה כבר לא דמוקרטיה…. כמו שבכלכלה חברה מפסידה אבל לא נסגרת …אתם מבינים זה לא קפיטליזים…

עכשיו הדמוקרטיה או הקפיטליזם זה לא משהו שהיה מאז או מעולם, ממש לא, אלה דברים יחסית חדשים חיו אלפי שנים בגישות ממשל שונות וגישות כלכליות שונות עד שאלה לא התאימו לצורת החיים וישתנו והותאמו לצורות החיים שמתאימות לאותה התקופה.

דיברנו על כך בפרק הראשון שהגישה הזו של שוק חופשי התפרסמה על ידי אדם סמית' בספרו עושר העמים בשנת 1776, עד אז חיו בצורה אחרת לגמרי.

אז אולי היום הגישה הזו של הכלכלה שמושתת כיום על הלוואות וצריכה כבר לא מתאימה לנו יותר? אולי הגישה הזו נהיתה הרסנית ? הכדור השלג הזה של החוב שהולך ותופח לממדים היסטריים כבר לא יוכל להחזיק יותר עד שהכל ייפול?

אבל גם אם הכל ייפול, איזה גישה כלכלית כן מתאימה לימים האלו? לצורת החיים שלנו?

תראו אני מאמין שהלוואות וצריכה עדיין יהוו את המשקל הגכדול של הכלכלה אבל זה יהיה מווסת אחרת, מנוהל אחרת… מאז משבר 2008 ראינו איך התחום הזה של הנדסה פיננסית לקח הלוואה תמימה ואותה הוא מינף למכישירים פיננסיים מורכבים …

דיברנו על איגוח בפרק 4 על הנדלן, זה דוגמה להנדסה פיננסית, לקחת תזרים מהלוואה כלשהי ולהפוך את זה לנייר ערך, ליצור מהלוואה עוד הלוואה, הלוואת גישור שמספקת הון עצמי למשכנתא שכנגדו אפשר להנפיק אג"ח מגובה משכנתאות שכנגדו אפשר להנפיק עוד אג"ח מדרגה נמוכה יותר שמגובה באגח הקודם וכך הלאה … להמשיך לנפח את הבועה…

בעולם החדש

 אין לי ספק שלמטבעות הדיגיטליים יהיה משקל גדול בכלכלה החדשה לכשתקום, כמובן כמו שהזכרנו בפרק השני, חייב שתהיה פיקוח ובקרה נאותה על המטבעות, אך כצורך? האנושות זקוקה למטבעות הדיגיטליים, זה בהחלט יוכל להחליף בנחת את המערכת הבנקאית כיום, אותם מערכות בנקאיות שאנחנו רואים שגם קורסות באירופה ללא ספק תאבד את האמון שלה, כמו גם את האמון בבנק במרכזי, כמו גם את האמון שליחי הציבור שלנו…

הכלכלה החדשה לדעתי תהיה גלובלית יותר, עם משטרי  מס אחידים בין המדינות ושקיפות מלאה על כל פעולה של כל אזרח בכל מדינה, קלות וגם שקיפות על כל העברת כספים בין מדינות, השקעות בכל מדינה תהיה קלה וגלויה יותר כלפי הרשויות המקומיות לא יהיה יותר כסף מזומן, כל טרנזקציה תהיה מגובה בתנועה רשומה ככה שגם נוכל לנצח או לפחות לתת עוד מכה להון השחור.

הדגש בנושא הזה של כלכלה חדשה הוא שכבר לא נצטרך את הגופים המתווכים המוכרים לנו כיום, לדוגמה פעם בשביל להעביר כסף אחד לשני היית צריך גוף מסודר כמו בנק שיפעיל אנשים ויבצע רישומים של העברת הכספים הזאת כמו שצריך, בעבר היית צריך לבוא פיזית לבנק בשביל להעביר כסף מחשבונך לחשבון אחר, היום כבר לא צריך את כל זה, הכל מתבצע באופן אוטומטי דרך מערכות שמסונכרנות ולמעשה אנחנו מקטינים את הצורך שלנו בגוף שעומד באמצע של פעילות, אנחנו פחות נהיה תלויים בגופים הללו.

ובנוסף הבעיה בגופים הללו שהם גדלים ואז חלילה אם יש בעיה בניהול והגוף הזה קורס הוא לוקח אתו עוד הרבה אנשים ועסקים אתו… בשביל מה אנחנו צריכים את זה?

תראו כבר אתם היום, בבנקים כבר אין אנשים, יש בנקים דיגיטליים ואפליקציות שמסדרות את כל התהליך הזה שאנחנו צריכים בשנייה, ללא צורך במתווך. דוגמה נוספת פשוטה פעם להזמין מונית הייתה צריך טלפון של תחנה שתהיה מקושרת לכל הנהגים לפנות אליה ולהתפלל שהוא העביר את המסר שאתה צריך מונית, היום יש לי בלחיצת כפתור קישור לכל המוניות הזמינות ובלחיצת כפתור הם רואים שנאי צריך מונית והם ישירות מאשרים אם לקחת אותי או לא ושוב הגוף המתווך באמצע כבר מיותר. המוניות היום כבר לא כפופת לתחנה שהם עובדים איתה אלא הם יכולים לעבוד עם מי שהם רוצים.

רוצים עוד דוגמאות? מתווכי נדל"ן וסוכני נסיעות למשל, היום יש אתרים שמקשרים ישירות בין המוכר לקונה, המוכרים מפרסמים את מרכולתם ואין צורך לצור קשר עם גורם שיקשר בינינו.

העולם יהיה יותר אינדיבידואלי גם מהבחינה הכלכלית, אנחנו רואים את זה בשנים האחרונות, אנשים פחות דואגים לכלל ומשויכים לכלל ויותר דואגים לעצמם ולמשק הבית שלהם, אם פעם היו תנועות וזרמים קולקטיביים היום גם במחאות שאנחנו רואים בסוף כל אחד בא עם הבעיה האישית שלו לשם…

מהבחינה הכלכלית אנחנו רואים את האינדיבידואלית בכך שאני לא זקוק לשום גוף כדי להתנהל ולבצע פעולות כלכליות שונות.

העולם ימשיך להתנהל על צריכה והלוואות אבל חייב להיות בצורה מרוסנת יותר, מבוקרת יותר, להגביר את החינוך הכלכלי של כל אדם, לא יכול להיות שאנחנו לומדים 12 שנה בבית ספר ומבזבזים לנו את הזמן על כלכך הרבה דברים שאיך אגיד את זה בצורה מכובדת… שיש דברים הרבה יותר חשובים ומקדמים מהם…

יזמות אישית תהיה המפתח. אם תסתכלו על זה בעבר לפני 150 שנה הכוכבים היו הממציאים, , להמציא מוצרים חדשים, להמציא פטנטנטים חדשים, היה ביקוש מה שתייצר יימכר, לאחר שקמו הרבה מתחרים הגיע קבוצה חדשה של אנשים אלה המהנדסים, פיתחו את המוצרים שיהיו איכותיים, המנהלים הביכרים היו מהנדסים זה היה בשנות ה50 של המאה ה 20 לאחר שהחברות התייעלו וייצרו מוצר פגז שהגיע לתקרת איכות רצו להוריד מחירים.

רוצים להוריד מחירים? אנחנו כאן,אז המנהלים היו כלכלנים ורואי חשבון ששיפרו את העלויות של תהליך הייצור,  לאחר מכן אנשי השיווק לקחו את המושכות איך לגרום לך לקנות יותר,  קנה 2 קבל 3 …

כיום זה המיומנות האישית שלנו, יחסי האנוש שלך מול האחרים , סביבה מקושרת ועוד דברים לפרקים הבאים. בקיצור הסביבה משתנה, החוקים הכלכלים משתנים כל הזמן, שוק העבודה משתנה ללא הרף, במיוחד עכשיו לאחר הקורונה.

חברים לסיכום אנחנו עדים לתקופה ייחודית בהיסטוריה הכלכלית, אנחנו עדים למשהו שאף פעם לא התרחש, אותי אישית זה מרגש, מה הולך להיות, דעתי שאנחנו עדים לתקופה של אי וודאות היסטרית שתוביל למשבר אמון ולירידות חדות ששום סיוע בטווח הקצר לא יסייע ויגרור חוסר אמון מוחלט של הציבור, זה יגיע אחרי שמשקי הבית יקרסו ולא הבנקים והחברות שינצלו כל פעם מחדש.

אחרי שמשקי הבית יקרסו יהיה את התיקון שאנחנו מדברים עליו, ואני חושב שהעליות שיתרחשו לאחר הירידות הגדולות יהיו במטבעות הדיגיטליים בראש ובראשונה, אך לפני כן חייב להגביר את פיקוח נאות והרגולציה על המוצר החשוב הזה…

עד אז מאחל לכולנו להיות בצד הנכון של המתרס, להשמר מרע ולעשות טוב.

אוהב אותכם, נתראה בפרקים הבאים.